בריאות ואיכות חיים

العربية

״חיים ללא איכות חיים – אינם חיים”

חיים בריאים, לפי דעתנו, הם חיים עם איכות. אדם שחווה כאבים או דיכאון, חייו אינם אלא כלא של סבל. הסבל מונע ממנו להיות מאושר. מכאן שהתמקדות בהארכת החיים, תוך התעלמות מאיכות חיים – היא טעות. 
הבסיס למדיניות בריאות ציבור נכונה הוא מניעת תחלואה באמצעות שמירה על איכות הסביבה, תזונה נכונה ואורח חיים בריא. על הבסיס הזה, מרכיבים אבן נוספת והיא מערכת הטיפול בחולים.   
לעמדתנו, ניתן לשפר את מבנה מערכת הבריאות הממשלתית. נכון להיום, משרד הבריאות איננו עוסק די בבסיס שהוזכר מאחר ואיכות הסביבה מטופל במשרד נפרד. מים מטופלים במשרד התשתיות. איכות המזון מחולקת בין משרד הבריאות, החקלאות והכלכלה. תקינת מערכת התחבורה מצוי באחריות משרד התחבורה וניהול אורח חיים בריא במשרד התרבות והספורט. בשל כך, לעיתים אף מתעוררים ניגודי עניינים בין שיקולי הבריאות לשיקולים אחרים. 
לעמדתנו, משרד הבריאות צריך לקבל מעמד בכורה ולהיות המוציא לפועל של מערך תיאום מסרים ותכניות עם כלל המשרדים והרשויות המקומיות על מנת לטפל בכל מרכיבי הבריאות.

שיפור איכות הסביבה לבריאות ושיפור איכות חיים

אנחנו כפעילי איכות סביבה לא עוסקים באיכות האוויר, המים והאיזון הביולוגי "סתם כך". לא אכפת לנו לדוגמא ממצב האוויר בירח או במאדים. איכות האוויר המים והאיזון הביולוגי חשובים – כי אם הם במצב גרוע, שיעור התחלואה עולה דרמאטית ואיכות החיים שלנו כבני אדם יורדת!
נניח שהצלחנו להקים מפעל ולמצוא מקום עבודה ל-100 אנשים בפריפריה, אבל התשלום שאנחנו משלמים על הקמת המפעל הוא ש-250 ילדים יהיו חולים בסרטן בגלל הזיהום. האם עשינו עסקה משתלמת? ושלא תתבלבלו! הפיתרון איננו לבטל את הקמת המפעל אלא להשקיע כסף ציבורי ולמנוע מהמפעל להיות מזהם.
והדבר הכי יפה? זה אפילו יהיה יותר זול. טיפול ב-250 ילדים חולי סרטן, מעבר לסבל הרגשי והצער הגדול, זה יקר מאוד. בשליש מהמחיר, 1/3, ניתן היה לטפל במקורות התחלואה, למנוע את זיהום האוויר, המים ומערכות הביוב ולהימנע ממפח נפש, חיים אבודים וצער גדול.

לאור האמור לעיל אנחנו מציעים מספר עקרונות לטיפול בנושאים סביבתיים:

1. תכנית המודעות
בערים הגדולות יוצבו שלטים אלקטרוניים במרחקים קבועים ויציגו באופן שוטף את מצב זיהום האוויר. בחופים יוצבו שלטים שיציגו את מידת זיהום הים. העובדה שלא ניתן יהיה להתחמק ממודעות למידת זיהום האוויר והים תוביל ללחץ ציבורי משמעותי ביותר שיתורגם לעשייה. בנוסף, נקדם פרויקט מודעות למחזור הנותן לכל אזרח את הכלים והידע הנדרש בכדי שיוכל לפעול למניעת זיהום הסביבה בסביבתו ופעילותו היום יומית.
חשוב לציין כי את תכנית זו עלה ירוק תוכל להוציא אל הפועל גם ללא הסכמה ממשלתית ורק באמצעות תקציבה המפלגתי.

2. סביבה כמקצוע
אין היום מחלוקת בקרב אקדמאים כי הנדסת הסביבה ודאגה לסביבה היא מקצוע לכל דבר ועניין, המוביל לאפיקים תעסוקתיים משמעותיים. למרות זאת, במערכת החינוך לילדים ונוער הסביבה אינה נתפסת כמקצוע "רציני". אנו נפעל לתקן זאת על ידי הכנסת מקצוע הסביבה כמקצוע לכל דבר ונדאג לגדל את הדור הבא עם הרבה יותר מודעות וידע בנוגע לסביבה שלו ולערכים אמתיים הסביבתיים והחברתיים בחיינו.

3. שינוי תפיסתי בתחום התחבורה
כיום, התחבורה נתפסת כמשהו דיכוטומי: יש "תחבורה ציבורית" שזה אוטובוסים ורכבות, ויש "רכבים פרטיים". אנחנו מציעים לאמץ את המהפכה העולמית בתחום הזה. בראש ובראשונה לרדת מעניין הרכבות. רכבת ובעיקר רכבות קלות הן דבר יקר מאוד שהיה רלוונטי למאה הקודמת. כיום ניתן להקים מערכת תחבורה ציבורית ירוקה ויעילה המבוססת על אוטובוסים חשמליים ושקטים בגדלים משתנים, בפחות ממחצית המחיר!
אם נחליט לעשות כן, נוכל לנקות את מרכזי הערים מזיהום אוויר ולפתור את בעיות התחבורה הציבורית בטווח המיידי.
כמו כן, ומאחר ונתבסס על מידע אמת שזורם בלאו הכי בחינם מהטלפונים הניידים, נוכל לדעת בדיוק את צרכי התחבורה במדינת ישראל ולהתאים אותם בכל אחד מימי השבוע. מסיבה זו, שכונות דתיות שאינן צורכות תחבורה בימי שבת, לא יקבלו אותה מחמת היעדר צורך; בימי השבוע ומאחור וקהילות אלו הן צרכניות כבדות של תחבורה ציבורית, יינתן תגבור בהתאם. הכל על פי מידע שזורם בזמן אמת.

כמו כן, אנחנו נעודד מערכות שיתוף בהון בתחום התחבורה, כדוגמת אפליקצית UBER, אפליקציות טרמפים, CAR2GO, אפליקציות להשכרת רכב פרטי ובכלל נעודד תחרות בתחום הזה, על מנת לשבור את התפיסה הדיכוטומית של "רכב פרטי/רכב ציבורי" – כך גם נייצר הוזלה משמעותית של צרכי התחבורה האזרחיים במשק וגם נקדם את המטרה לצמצום זיהום האוויר.

4. השקעה במניעת זיהום במקורות הזיהום
בכל עיר בישראל יש מקורות זיהום. בחיפה לדוגמא יש את מפעלי כי"ל, בבאר שבע לדוגמא קיים זיהום בנחל באר שבע ולכל עיר יש את מקורות הזיהום שלה. טיפול בזיהום המים והאוויר אינו נושא שנוי במחלוקת. גם ערביי השטחים וגם אזרחי ישראל יכולים להסכים שהם אינם מעוניינים להיות חולים ואינם מעוניינים בילדים חולים. עלינו להשקיע כספים בבחינת "להקדים תרופה למכה" ולמנוע את הזיהומים. יש לציין שהפחתת כמות התרופות הנצרכות ע"י חולים, וזאת בעקבות התרת השימוש בקנאביס כאמצעי טיפולי חלופי, תשפיע גם על הפחתת זיהום הסביבה בתוצרי הפירוק של תרופות שמופרשים למים לאדמה ולאוויר עי צרכני התרופות.

5. חקיקת תיקון לחוק החופים
חוק החופים קובע כי לא ניתן לבנות, אלא במרחק של 300 מטרים מחופי ישראל. למרות זאת, החוק קובע כי תכניות "שכבר אושרו" לפני חקיקת החוק גוברות על החוק. מדובר בעיוות מוסרי וחברתי. איכות החיים של הציבור הרחב וניקיון החופים גוברים בהרבה על הרצון של יזמים להקים עוד בית מלון על חוף הים. לגבי הטענות בדבר מניעת הקמת מיזמי תיירות, הרי שמדובר בטיעונים מופרכים. הקמת בית מלון במרחק 300 מטר מחוף הים לא תמנע מתיירים להגיע לבית המלון. נהפוך הוא! תיירים ישמחו לתייר ולנפוש במדינה שבה החופים פתוחים, יפים ונקיים.

תזונה ואורח חיים בריא

המרכיב השני בבריאות האדם הוא אורח חייו האישי. אין תחליף לתזונה נכונה ואורח חיים בריא. במידה ולא נביא השכלה להמונים בעניין זה, מערכת הבריאות לא תעמוד בקצב. הדבר הכי יפה: לא נדרשת כל כפיה. אין אפילו אחד או אחת מאזרחי ישראל שמעוניינים להיות חולים. כולם מעדיפים להיות בריאים ולכן הסברה באמצעים יעילים של מידע מדויק שאינו מוטה ממניעים כלכליים, תוביל מיידית לצמצום העומס בבתי החולים. 
להלן רשימת תכניות בנושא שבכוונתנו לקדם:

1. תכנית ארצית לקידום מודעות לתזונה ואורח חיים בריא:
בניית תכנית חינוך לאזרחי ישראל לתזונה נכונה ואורח חיים בריא בשיתוף עם משרד החינוך, משרד התרבות והספורט ובשיתוף המשרד לאיכות הסביבה. התכנית תתבסס על המלצות מוכחות במחקרים ותוך הימנעות מהישענות על מחקרים מוטים שמומנו על ידי תעשיות מזון או שהתשובה בהם הוכתבה מראש במסגרת שאלת המחקר.

2. קידום מידע אמת על תהליכי ייצור במוצרי מזון וצריכה והעדפת בריאות הציבור על פני אינטרסים עסקיים בהקשרים אלו:
נכון להיום, מזונות רבים משווקים תוך הטעייה לגבי אופן הייצור ומרכיבי הייצור. אנחנו מאמינים שבריאות הציבור קודמת לכל שיקול אחר ולפיכך נאסור על כל סוג של הסתרה והטעייה לגבי אופן ייצור המזון והגעתו לצלחת. 

3. נעודד חינוך לפעילות ספורטיבית עממית המונית ועידוד הקמת מתקנים מתאימים שיהיו זמינים לכל שדרות האוכלוסייה.

4. נעבור מעידוד צריכת מזונות פופולאריים לעידוד צריכת מזונות בריאים: נכניס לפיקוח על מחירים מזונות בריאים לרבות ובעיקר מוצרי לחם מועשר ללא גלוטן ודלי סוכר, ונוציא מהפיקוח מוצרים בעלי תועלת רפואית ירודה. עניין זה אף יועיל רבות לקהילת חולי הצליאק בישראל המונה כ-100,000 אנשים שאינם יכולים לצרוך גלוטן כלל ועלות סל המזון החודשית שלהם גבוהה בעשרות מונים מהציבור הכללי. 

מערכת הטיפול בחולים

מערכת הבריאות במדינת ישראל נחשבת אחת ממערכות הבריאות המתקדמות בעולם: שרותי הרפואה מעודכנים בידע העכשווי ביותר וקיים שימוש בטכנולוגיות מודרניות.
אבל בעולם של שנת 2015 שרותי הבריאות מצריכים משאבים רבים ומשרד הבריאות עומד כל שנה בפני דילמות קשות של דרוג סדרי החשיבות וחלוקת פלח ההון שמוקצה לרשות המשרד בכל פעם שהממשלה מחליטה על התקציב השנתי.
הסדרת השימוש בקנאביס והוצאת הצמח מפקודת הסמים המסוכנים עתידה לגרום לשינויים מרחיקי לכת בכלכלת המדינה בכלל ובכלכלת משרד הבריאות בפרט.
במדינות שבהן קיימת הסדרה כזאת הפיכת הקנאביס לחומר סחיר, הכניסה הון רב לקופת המדינה. אנחנו ממליצים כמובן שההון הזה יועבר ישירות למערכות הבריאות, החינוך והרווחה.
מבחינת המערכת הרפואית, הוכח במחקר בישראל כי השימוש בקנאביס מפחית בכ 30% את צריכת שרותי הרפואה (כולל ביקורים אצל רופאים וכמובן ביצוע בדיקות ואשפוזים). יתרה מכך, הדבר יחסוך את מערכת הפיקוח על חלוקת הקנאביס הרפואי, מערכת שכוללת משרד המעסיק 18 רופאים מחליטים, צבא של פקידות ומזכירות ומערכת מיוחדת לתקשורת עם הציבור.כמו כן, משרד הבריאות אחראי על מתן שירותים לחולים במסגרת אשפוז, טיפולים בקהילה, שירותי רפואה מונעת כמו מערכות טיפות חלב, פיקוח על תרופות ותוספי תזונה וכן אחראי על החינוך לרפואה (בתי ספר לרפואה ולאחיות ולמקצועות פרה-רפואיים).
בגלל המחסור בממון, כל הנושאים הנ"ל לוקים בחסר.

להלן רשימת התכניות ונקודות בהן ננסה לטפל בכנסת הקרובה:
1. הגדלה משמעותית של מערכת הרפואה הדחופה הן בבתי החולים והן בקהילה.
2. הגדלה משמעותית של אפשרויות ההדמיה לרשות הרפואה הדחופה.
3. הגדלת מספר מיטות האשפוז בעיקר במחלקות הפחות רווחיות.
4. תוספת משמעותית של מסגרות אישפוזיות לחולים כרוניים ולחולים סופניים ולחולי נפש, אשר היום לעיתים מוצאים עצמם חסרי אונים ומתמכרים לסמים קשים ואלכוהול ברחובות.
5. הגדלת סל התרופות, בעיקר למחלות כרוניות ותרופות שמשפרות את איכות החיים.
6. עידוד שירותים קהילתיים ויצירת זמינים לחולים, כולל תחבורה לטיפולים, והגדלה משמעותית של השרותים הפרה-רפואיים החל מפיזיותרפיה והידרותרפיה ועד ריפוי בעיסוק.
7. הקצאת משאבים לחינוך הרפואי בארץ וזאת לא על ידי הגדלת מספר בתי הספר ללימודי רפואה אחיות ומקצועות ופרה-רפואיים, אלא על ידי הגדלה וחיזוק בתי הספר הקיימים כך שיוכלו לחנך יותר אנשי מקצוע, העשרתם בעזרי לימוד ועידוד הוראה בהם.