14 סיבות להסדרת שוק הקנאביס בחוק
שימוש בחוק הפלילי, שהוא אלימות ממוסדת של המדינה, כנגד אדם שצרך חומר ולא גרם בכך נזק לאף אחד – זה מעשה לא מוסרי, לא הוגן ולא צודק.
אנחנו לא מתנגדים כמובן להסברה והפצת מידע אמת בנוגע לחומרים בעלי פוטנציאל נזק והתמכרות וכן לסיוע לאדם שצרך חומר בעל פוטנציאל התמכרות ונזק. אבל החוק הפלילי לא עוזר בשום דבר! הוא רק גורם יותר נזק למי שאנחנו רוצים לסייע לו. בנוסף, עזרה בכפייה איננה דבר שצריך לקחת בקלות ראש. "גמילה" בכפיה במקרה בו אין נזק אמיתי ובניגוד לרצון הצרכן אינה עזרה אמיתית, אלא ענישה מיותרת שגם תיכשל בוודאות מאחר ולא ניתן להיגמל מדבר ללא רצון אמיתי לשינוי התנהגותי. רצון כאמור לא ניתן להשיג בכפייה.
מאחר והחוק הפלילי מוביל למצב בו המכירה מתבצעת באמצעות עבריינים, אזי אלו לא בודקים תעודות זהות והם מוכנים למכור קנאביס ואף מעודדים שימוש בסמים אחרים, לכל דורש. מהסיבה הזאת הנתונים מלמדים כי במדינות בהן שונתה המדיניות והשוק הוסדר נרשמה ירידה משמעותית באחוז בני הנוער הצורכים סמים.
מאחר ואין פיקוח על איכות החומר ואופן הגידול שלו, יוצא כי הצרכן אינו יודע מה החומר שהוא מקבל ולעיתים מתגלים מקרים של חומר מרוסס ברעלים, חשיש מזויף ועוד, אשר מובילים לפגיעה פיזית באזרחים. בגלל האיסור עוסקות הרשויות בהפחדה ואיומים ואינן מסבירות את הנזקים האמיתיים ואופן השימוש הנכון בחומר.
מאחר והפצת החומר מתבצעת על ידי פורעי חוק, ולעיתים אף על ידי גורמי טרור, מדיניות ההפללה דוחפת אזרחים לחיכוך באוכלוסיות מסוכנות והדבר הוביל למספר מקרי אונס ורצח, לרבות אירועים על רק לאומני, כדוגמת רצח החייל תומר חזן ז"ל. זאת ועוד, מאות מיליוני שקלים מועברים היישר לידיהם של מבריחים המשתפים פעולה עם חמאס וחיזבאללה ומכניסים דרך הגבולות חומרים בלתי מפוקחים בתמורה להון עתק שמממן קסאמים ופיגועים כנגד חיילים ואזרחים ישראליים.
קנאביס אינו החומר הבריא ביותר באנושות ואנו לא קוראים לחוקק חוק שחובה לצרוך קנאביס. בכל מודל שיסדיר את השוק המכירה תהיה מוגבלת במיקומים ותחת פיקוח. עם זאת אין מחלוקת מדעית כי קנאביס הינו בעל פוטנציאל נזק נמוך משמעותית, ולמעשה אפסית, לעומת חומרים אחרים שצריכתם הינה חוקית לחלוטין והם אף נמכרים בכל קיוסק.
על פי הערכות מומחים, מדיניות ההפללה והרדיפה עולה למדינת ישראל מיליארדים של שקלים בכל שנה כעלות ישירה, זאת מבלי להחשיב את עלויות עורכי הדין הפרטיים והנזק הנגרם לאזרח, הן בשל הטראומה של המפגש השלילי עם רשויות החוק, הן בשל עשרות אלפי אנשים עם רישום פלילי שעתידם נפגע קשות והן בשל אובדן האמון של אזרחי ישראל ברשויות המדינה שעוסקות ברדיפה חסרת תכלית אחר אזרחים טובים ומועילים לחברה.
מאחר ואנשים נורמטיביים מכבדים את החוק, הוצאה מחוץ לחוק של מוצר שנצרך על ידי 11% מהאוכלוסייה מעביר את כל השוק, במתנה, לגורמי פשע וטרור. נכון להיום, שוק הקנאביס הבלתי חוקי מגלגל סכום של כ-10 מיליארד שקלים בשנה (!!!) – כשכל ההכנסות מהשוק הולכות ישירות לידיים של גורמי פשע בכירים ואף גורמי טרור (אחוז ניכר מהכנסות חמאס וחיזבאללה הוא ממכירת סמים, לרבות לישראלים).
מאחר והברחת סמים והפצתם היא עסק רווחי במיוחד, ארגוני הפשע חודרים וחוברים לארגונים ממשלתיים ולשוטרים וקצינים ומשחיתים את הארגונים החברתיים. ידוע כי בכל שנה ישנם מספר מעצרים מתוקשרים של קצינים וחיילים בצה"ל וכן של שוטרים וקציני משטרה שנקשרו באופן כספי עם ארגוני פשע. בנוסף, לאחרונה נחשפה פרשה חמורה של שחיתות הקשורה בניסיון השתלטות לכאורה על שוק הקנאביס הרפואי על ידי גורמי ממשל ובינהם מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, מנכ"ל משרד החקלאות ועוד – עניין אשר מסביר את ההתנגדות חסרת הפשרות וההיגיון לכל שינוי במדיניות גם מטעם גופים אלה.
נייס גאי, מבסוטון וכו' – כל או הם למעשה עלים מיובשים וחסרי כל השפעה בדרך כלל, המעורבבים עם חומרים שונים בהרכבים בלתי ידועים, והם נמכרים כחומרים חוקיים המכונים "תחליפי קנאביס". חומרים אלה הינם בעלי פוטנציאל נזק והתמכרות גבוהים מאוד ואין בינם לבין קנאביס דבר, אך מידת התפוצה של חומרים אלה עצומה, וכל זאת אך ורק בשל העובדה ששוק הקנאביס אינו חוקי.
הקנאביס נמצא כמסייע לאנשים הסובלים מתסמינים שונים: חולי כאב, פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, סרטן, אנורקסיה, פוסט טראומה ומחלות רבות שונות הגורמות לאנשים לסבול סבל רב. הקנאביס בהקשר הזה פשוט מחזיר לאנשים אלו את הערך לחיים. במקום חיים מלאים בדיכאון וסבל, הם זוכים בחזרה לחיים מלאים. הבעיה היא שמאחר והקנאביס מוגדר כסם מסוכן, מערכת הבריאות מסונדלת ונמנע ממנה לספק קנאביס לכל החולים שיכולים ליהנות מיתרונותיו הרפואיים. כתוצאה, במדינת ישראל רק 15,000 איש ואישה מקבלים קנאביס על בסיס רפואי, כאשר במקביל הקנאביס נמנע ממאות אלפי אנשים שממשיכים לסבול לחינם, או שנאלצים להסתכן פלילית ולשלם אלפי שקלים בחודש כדי לצרוך את התרופה היחידה שעוזרת להם.
מתי בפעם אחרונה התלוננתם על מקרה גניבה מתוך מחשבה שבאמת יטפלו בכם? אחת הבעיות החמורות ביותר בישראל ובעולם כולו הוא ירידת אמון הציבור בממשל בכלל ובמשטרה בפרט. כאשר מגדירים מעל 10% מאזרחי המדינה כעבריינים פליליים ורודפים אותם, בשל מעשה זניח ופעוט שאינו פוגע באחר כמו צריכת קנאביס, האזרחים לומדים לראות ברשויות החוק בכלל ובמשטרה בפרט כיריבה, ולא כספקית של שירות ציבורי חשוב.
איטליה, שוויץ, ספרד, פורטוגל, אורווגאי, קנדה, איראן, קולורדו, וושינגטון ולמעשה כמעט כל מדינות המערב כבר הפסיקו את רדיפת צרכני הקנאביס. המדיניות הישראלית מקבילה בנוקשותה לזו של מדינות מזרח אירופה כגון רוסיה, הונגריה ובולגריה - בהחלט לא המקום בו היינו רוצים להימצא. לאחרונה אפילו עבר חוק פדרלי בארה"ב המכשיר את החוקים שמסדירים קנאביס חוקי במדינות ארצות הברית כולן. ישראל נמצא בהקשר זה ממש מאחור. הגיע הזמן להתקדם.
כל המחקרים שבחנו את התוצאות של שינוי המדיניות במדינות המוזכרות לעיל – מצאו תוצאות חיוביות, לרבות צמצום של עד 65% בצריכת סמים קשים (הירואין בעיקר), צמצום של עד 70% בצריכת קנאביס על ידי בני נוער, הפחתה בשיעורי פשעים אלימים, הפחתה של עד 10% בנפגעים ובתאונות דרכים, ירידה במקרי ההתאבדות, ההתמכרות לתרופות מרשם והאלימות בין בני משפחה. באופן כללי התוצאות הן חד משמעיות ומובילות למסקנה פשוטה: כל מי שלא מקדם את שינוי המדיניות הנוכחית – פשוט אינו ראוי להיות נציג ציבור. המצב היום, על פי נתוני הרשות למלחמה בסמים, הינו שכ-11% מאזרחי מדינת ישראל בין הגילאים 25-40 צורכים קנאביס; כ-45% מהסטודנטים צורכים קנאביס וכ-6% מתלמידי התיכון והחיילים צורכים קנאביס.
המדיניות הפלילית מובילה לכ-25,000 מעצרים על שימוש עצמי בלבד, ועוד כ-10,000 מעצרים על החזקה שלא לשימוש עצמי, סחר או גידול.
בחמש השנים האחרונות, בהן נעשה מאמץ מיוחד לפעול כנגד הקנאביס, התקיימה עלייה מתונה בשיעור צרכני הקנאביס הבגירים, עלייה משמעותית בשיעור צרכני הקנאביס בקרב בני נוער ועליה של 50% (!) בקרב מכורים להירואין במדינת ישראל.
אלו הן עובדות הנגזרות ממחקרים רשמיים של הרשות למלחמה בסמים והכנסת.
שינוי מדיניות יוביל לאתגרים חדשים. לא הכל יהיה ורוד. בכל מדיניות יש יתרונות וחסרונות. אבל תמיד צריך לזכור כי המדיניות שאנחנו מנהלים כיום – היא הגרועה ביותר, והחסרונות בה עולים לאין שיעור על המדיניות שאנו מציעים.
